האם מלכות אידאלית אמורה לכפות

השבת בדף היומי (גיטין פח) אנו לומדים על אחריותו של המלך לגבי צביון הממלכה. התלמוד הירושלמי תוקף את מלך ישראל האחרון – הושע בן אלה שאמנם עשה דבר טוב בכך שביטל את המשמרות, אולם במקום לעודד את העם לעלות הוא אמר שמי שרוצה לעלות יעלה.
האם מלך שייך בכפיית מצוות?

הטענה כלפי הושע בן אלה לא ברורה האם הוא נדרש לכפות או שאולי מדובר בדרישה לעידוד הציבור. לא כל כך ברור. מה שברור יותר הוא שלא מצאנו בתלמוד הירושלמי כמה שזכור לי כפיה מפורשת לצד החיובי. כפיה כזאת דווקא מצאנו בתלמוד הבבלי (סנהדרין צד, ב). חזקיהו המלך תלה חרב בבית המדרש ואמר שמי שלא יכנס וילמד תורה יידקר בחרב. מה שכן מצאנו בירושלמי היא כפייה לצד השלילי המלך אחז סגר את בתי המדרש על מנעול ובריח כדי שהשכינה תסתלק מישראל.

מסתבר שהתלמוד הירושלמי מצייר לנו בצורה ברורה שאלו שפועלים כדי שהשכינה לא תהיה שרויה בישראל (ראה במקור), כדי שעם ישראל יהיה עם ככל העמים יש להם את עזות הפנים לפעול בצורה נחרצת. המלכים שמאמצים את הדרך לחיזוק הזהות היהודית בדרך כלל ניחנים בדרכי נועם וקשה להם לכפות.

מקורות:
תלמוד הירושלמי תענית ד, ז
"רב חייה בר אשי בשם רב שבו התיר הושע בן אלה פריסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים. כהנא שאל לרב כל הדא טיבותא רבתא עבד וכתיב ביה [מלכים ב יז ג] עליו עלה שלמנאסר מלך אשור אמר ליה על ידי ששמט את הקולר מצוארו ותלוי בצואר הרבים לא אמר כל עמא יסקון אלא מאן דבעי מיסוק יסוק".

תלמוד ירושלמי סנהדרין י, ב
"ר' חוניה בשם ר' לעזר למה נקרא שמו אחז שאחז בבתי כניסיות ובבתי מדרשות. למה היה אחז דומה למלך שהיה לו בן ומסרו לפידגוגו והיה מבקש להורגו אמר אם אני הורגו הרי אני מיתחייב מיתה אלא הרי אני מושך את מניקתו ממנו ומעצמו הוא מת. כך אמר אחז אם אין גדיים אין תיישים אם אין תיישים אין צאן אם אין צאן אין רועה אם אין רועה אין עולם אם אין עולם כביכול כך היה אחז סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים אם אין גדולים אין חכמים אם אין חכמים אין נביאים אם אין נביאים אין רוח הקודש אם אין רוח הקודש אין בתי כניסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל".